מהם טחורים?
מבנים אנטומיים (ורידים) המכילים רקמת חיבור וכלי דם הממוקמים באזור פי הטבעת, המהווים חלק תקין שלה ותפקידם הוא לסייע בשליטה על איטום מקום זה.
במצבי לחץ מוגבר כמו בזמן הריון, לידה, הטלת צואה, הם מתנפחים, מודלקים ואף כואבים, ולעיתים הם באים לידי ביטוי כדימום אדום מבריק על משטח צואה, על נייר טואלט או באסלה .
החלוקה העיקרית של הטחורים היא בין חיצוניים (בליטה בדופן פי הטבעת) לבין טחורים פנימיים, בחלק התחתון של החלחולת (רקטום). לרוב הכאב נגרם בשל סדק בפי הטבעת )פיסורה (הנגרם בשל הטחורים, או בשל קריש דם הנוצר בטחור וגורם לו להתנפח.
מה גורם להיווצרות הטחור?
פי הטבעת, ככל איבר בגוף האדם, מקבל אספקת דם עורקי בשפע. העורקים מתפצלים לעורקיות ומשם לנימים בעלי דופן דקיקה וקיבולת גדולה ומכאן מתחיל הדם להתנקז לוורידיות וורידים המחזירים אותו לכיוון הלב.
מחקרים מראים זרימת דם גבוהה מהרגיל בעורקים של אנשים עם טחורים, יתר על כן, הודגמו אצל אנשים אלו מספר עורקים בעלי קוטר רחב יותר מהנורמלי. עודף הדם המגיע באופן קבוע גורם לגודש ונפיחות המתקדמת הדרגתית בעורקיות הקטנות ובנימים, התפיחות דוחפת את הרירית המצפה לכיוון חלל הרקטום ויוצרת טחורים פנימיים.
אצל אנשים עם הפגם הזה בעורקים התפתחות טחורים מתחילה בגיל מוקדם. קצב גדילת הטחורים והופעת הסימנים תלוי גם באורח החיים, הריונות ולידות, תזונה ושתייה ובעיקר – הרגלי היציאות !!! טחורים פנימיים גורמים להיצרות משמעותית במעבר היציאות ועל כן, בעיקר אם היציאות, קשות, נוצר לחץ על הוורידים שסביב פי הטבעת והפרעה בניקוזם, וורידים אלה מתנפחים ויוצרים בליטות בצבע סגול מסביב לפי הטבעת – טחורים חיצוניים. טחורים אלה, שהם כאמור תוצאה של הטחורים הפנימיים, כשהם נפוחים, גורמים לכאבים קשים במגע, בישיבה ואפילו בשכיבה וניתן לראותם בקלות סביב פי הטבעת בזמן התקף.
תופעה נוספת שמקורה בטחורים הפנימיים יחד עם יציאות
קשות היא היווצרות פצע באזור פי הטבעת או מה שמכונה פיסורה.
היציאה הקשה העוברת במעבר המוצר ע"י הטחורים, קורעת את הפתח הצר, ולעיתים אף גורמת לסדק עמוק, שגורם כאב קשה, צריבה, דימום קל (לרוב על נייר הטואלט) והפרשות. בשל הכאב המלווה את היציאה, אנשים הסובלים מפיסורה נמנעים מיציאות באופן סדיר ובכך מחמירים מאד את מצב הטחורים הפנימיים והחיצוניים עד כדי התקף שלהם.
התסמין החשוב והמסוכן ביותר של הטחורים הפנימיים הוא דימום. צואה מוצקה פוצעת את הרירית העדינה המצפה את הטחור ורקמת הטחור – אלו כלי דם – וגורמת לדימום. הדימום יכול להיות זעיר – מספר טיפות באסלה או מאד משמעותי ומצריך עירוי מנות דם. בעיקר מסוכן המצב אצל מטופלים הנוטלים תרופות לדילול הדם – או אז הדימום יכול ממש לסכן חיים.
אבחנה
1. בדיקה של פי הטבעת (טחורים חיצוניים)
בדיקת אבחון לטחורים חיצוניים ופיסורה כוללת הסתכלות חיצונית לאזור פי הטבעת.
2. בדיקה פנימית ידנית או באמצעות אנדוסקופ (טחורים פנימיים)
בדיקה זו קובעת את קיום הטחורים ומהי דרגתם כאשר ישנן 4 דרגות חומרה לפי גדול הטחור ורמת הצניחה שלו .
בכל מקרה של דימום ביציאה חשוב לפנות לרופא!
דימום עלול להיות תסמין של מחלות רבות במערכת העיכול, כולל סרטן המעי הגס.
מאז 2003
